סטיביוזידים הם תרכובות כימיות המופקות מעלי צמח הסטיביה ריבודיאנה, צמח דרום אמריקאי ששימש את הילידים במשך מאות שנים. המבנה הכימי של סטיביוזידים יציב ולא משתנה בתהליך החילוץ והטיהור. לכן, ניתן להניח שהם מוצר טבעי 100%. בדיקות חושיות רבות הראו שסטיביוזידים יכולים להיות מתוקים פי 300 מהסוכר המסורתי (סוכרוז). מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, הם משמשים כתוספי מזון ביפן. בארצות הברית, סיווג מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את הסטיביוזידים עם הסמל GRAS (מוכר בדרך כלל כבטוח), כלומר בטוחים ב-100%. האיחוד האירופי אישר את השימוש בהם כתוספי מזון המסומנים כ- E-960 בשנת 2011.
רשות הבטיחות במזון האירופית ניתחה את הבטיחות של סטיביה והמליצה על הצריכה היומית המקובלת של סטביול גליקוזידים על 4 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף ליום. מחקרי רעילות, כלומר מחקר על ההשפעות המזיקות של התרכובת הנחקרת עקב תכונותיה, הראו שהגליקוזידים אינם טרטוגניים (כלומר אין להם השפעה רעילה על העובר או העובר), אינם מוטגניים ואינם מסרטנים. הם גם לא מראים רעילות חריפה (כלומר כאשר ניתנים במינון גבוה) זמן קצר לאחר הבליעה, וגם לא רעילות תת-חריפה הקשורה לשימוש ממושך. סטיביה בטוחה גם לנשים בהריון ומניקות, בתנאי שהצריכה לא תעלה על הצריכה היומית המקסימלית המותרת.
גליקוזידים של סטיבול וסוכרת:
בדיקות ADME (ספיגה, פיזור, חילוף חומרים ופינוי) של החומר הנחקר הראו כי בשל קשרי הבטא-גליקוזידיים, גליקוזידים של סטיבול אינם מתעכלים במערכת העיכול, אלא עוברים מטבוליזם על ידי החיידקים המיישבים את המעי הגס, תוך ייצור של סטיבול אגליקון, אשר מופרש לאחר מכן בשתן ובצואה. ממצאים אלה תומכים במסקנה שלגליקוזידים של סטיבול אין ערך קלורי. לכן, הם משמשים בתעשיית המזון כתחליף סוכר עבור אנשים עם סוכרת או תנגודת אינסולין – הם לא גורמים לתנודות ברמות הסוכר בדם ועליות חדות של אינסלין. נתונים קליניים מראים גם כי החלפת סוכרים פשוטים בסטיביה משפיעה לטובה על ירידה במשקל ועל הפחתת מדד מסת הגוף (BMI).
Steviol גליקוזידים 95 REB-A 80 ו-REB-A 60 (Stevia)
Steviol glycosides 95 REB-A 80 ו-REB-A 60, הידועים בדרך כלל כסטביה או סטיביה, הם תחליפים צמחיים לסוכר לבן. הם חייבים את הפופולריות שלהם לנכסים שלהם. הגליקוזידים של Steviol הם מתוקים וניתן להשתמש בהם בקלות כתחליף בריא וטבעי לסוכר לבן רגיל.
סטיביה במשחת שיניים
בנוסף, מחקרים מוכיחים שלסטביו גליקוזידים יש השפעה מועילה על הפחתת עששת שנגרמת על ידי החיידק Streptococcus mutans. תכונה זו עשויה להיות כפולה: מחד גיסא, אנשים הצורכים מוצרים הממותקים בסטיביה במקום סוכרוז מפחיתים את צריכת הסוכר הכוללת הנחוצה לחיידקים הגורמים לעששת כדי לגדול. מאידך, מחקרים רבים הראו שתמציות סטיביה עשויות לעכב ולהפחית את צמיחת החיידקים המזיקים, כמו גם את התפתחות הביופילם. משחת שיניים עם סטיביה מפחיתה את התפתחות הרובד ואת מספר החיידקים הגורמים לעששת בחלל הפה.
יתרונות צריכת סטיביה:
לתמצית סטיביה יש גם תכונות בריאותיות הכוללות נוגדי חמצון, נוגדי וירוסים ואפקטים של מודולציה חיסונית. מחקרים הראו כי סטביול גליקוזידים מונעים דלקת על ידי גרימת הפרשת ציטוקינים נוגדי דלקת. ניסויים בקווי תאים נאופלסטיים אנושיים הראו גם כי סטביול גליקוזידים מעוררים ייצור של ציטוקינים המפחיתים את צמיחת תאים סרטניים.
גליקוזידים של סטיביה ואלרגיות
גליקוזידים של סטיביה נחשבים בטוחים עבור אנשים עם אלרגיות, מכיוון שהם אינם גורמים לתגובות אלרגיות ואינם יוצרים תרכובות שגורמות לאלרגיה כאשר הם מתפרקים בגוף. עלי הסטיביה שימשו במשך שנים רבות ולא דווח על תגובות אלרגיות הקשורות לצריכתם. נצפו תגובות רגישות יתר נדירות לסטיביה לפני 2008, כלומר לפני השימוש בגליקוזידים של סטיביה מטוהרים במיוחד. לאחר 2008, לא דווח על רגישות יתר לסטיביה. לכן, מוצרים המכילים סטיביה אינם צריכים לשאת אזהרות אלרגיה מיוחדות על התווית.
האם סטיביה מזיקה?
כל העובדות שהוצגו לעיל, והראיות שהוכחו על ידי מחקרים קליניים רבים, מראות באופן חד משמעי שגליקוזידים של סטיביה עצמם, והמוצרים המכילים אותם, בטוחים ובריאים לחלוטין, ואפשר לצרוך אותם על ידי נשים בהריון, ילדים, וכן אנשים הסובלים מאלרגיות או מחלות מטבוליות.
ספרות:
Gardana C, Simonetti, Canzi E et al. Metabolism of Stevioside and Rebaudioside A from Stevia Rebaudiana extracts by Human Microflora, J. Ag. Food Chem, 51(2):6618-6622, 2003.
Ferrazzano GF, Cantile T, Alcidi B, et al. Is Stevia rebaudiana Bertoni a Non Cariogenic Sweetener? A Review. Molecules. 2015;21(1):E38.
European Food Safety Authority, Panel on Food Additives and Nutrient Sources added to Food. Scientific opinion on the safety of steviol glycosides for the proposed uses as a food additive. EFSA Journal, 8(4):1537. 2010. [3. Biological and toxicological data (pg 20); 3.1. Absorption, distribution, metabolism and excretion (pg 20); 3.1.1. In vitro studies (pg 20);3.1.2. In vivo studies (pg 20)]. www.efsa.europa.eu/en/efsajournal/pub/1537.htm
European Commission Regulation (EU) No 1131/2011 of 11 November 2011 amending Annex II to Regulation (EC) No 1333/2008 of the European Parliament and of the Council with regard to steviol glycosides. Official Journal of the European Union. December 11, 2011. Retrieved June 13, 2013: http://eurlex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=OJ:L:2011:295:0205:0211:EN:PDF
US Department of Health and Human Services and US Department of Agriculture. 2015–2020 Dietary Guidelines for Americans. 8th Edition. December 2015. Available at: http://health.gov/dietaryguidelines/2015/guidelines/.
